פאול גרונינגר- חסיד אומות העולם שנודה במשך שנים על ידי ארצו

בדרך כלל מצילי יהודים נחשבים לאנשים חשובים ומכובדים, לא כך בשוויץ. לעיתים מדינה מאבדת את השכל הישר ונותנת לרגשות קטנוניים להאפיל על התמונה הגדולה. מעט מאוד מדינות הצילו יהודים במלחמת העולם השנייה, שוויץ, למרות שהייתה ניטראלית, עשתה זאת במשורה, אם בכלל.

פאול גרונינגר היה שוטר פשוט בתחנת הגבולות בין אוסטריה ושוויץ. לפני כן הוא היה שחקן כדורגל בינוני ומורה בבית הספר המקומי. גרוניגר היה דמות מכובדת, שגדל עם מצפון נקי יותר משכניו. הוא הכיר את הפוליטיקה והרגיש שליהודים עומדת להגיע סכנה מהנאצים ולכן אחרי שהשתלטו על אוסטריה, הוא אפשר למאות מהם להימלט לשוויץ.

ממשלת שוויץ התנגדה לכך נחרצות, אבל הוא התעקש וספג הרבה כעס בשל כך. גרוניגר חתם על אשרות המעבר למרות האיסור, השיג ליהודים אישורי מעבר למדינות אחרות ואף רכש עבורם בגדים בכספו.

גרוניגר זייף מספרים על מנת שיוכל להכניס עוד, אך מה שחשף אותו הייתה פנייה רשמית של הנאצים על טוב ליבו כלפי היהודים. למרות שממשלת שוויץ שידעה במפורש שגורל היהודים יהיה מוות ללא המחסה, שפטה אותו על חריגה מהסמכויות. היא לקחה ממנו את כל הזכויות כעובד מדינה ואף הכריחה אותו לשלם על המשפט שנערך לו.

למרבה הפלא, הציבור ראה בו בוגד ולכן הוא נאלץ לחיות במולדתו בצורה דחוקה ולא חזר לעבודתו, למרות שהציל למעלה מאלף יהודים. רק ב-1970 גורלו השתנה והוא זכה לכבוד מיד ושם וגם להתנצלות מממשלת שוויץ. בשנת 1971 הוכר גרוניגר על ידי יד ושם כחסיד אומות עולם.

ב-1995, אחרי סרט שנעשה עליו, גרוניגר הפך למעין גיבור ואצטדיון ורחובות נקראו על שמו בעיר הולדתו ובישראל.

עד מותו גרוניגר לא התחרט על מעשיו וטען שכל אדם צריך לעשות את אותו דבר. הוא מת מאושר ומשפחתו עד היום גאה בו מאוד.