במשך שנים רבות יפן התנהלה במנותק מהמערב. צמחה בה תרבות המנוגדת לזו באירופה, ומבוססת על קודים של כבוד, דת אלילית, ותחושת עליונות. אולם, לאחר שנוצר מפגש אי שם במאה ה-19 עם אירופאים, היפנים אימצו את התעשייה האירופית והצליחו ליצור אימפריה דורסנית, המבוססת על תפיסות מיליטריסטיות.
השיא היה במלחמת העולם השנייה, כאשר ניסיונות ההתרחבות והברית עם הגרמנים הביאו למלחמה עם האמריקאים, שגרמו להרס נרחב ולשתי פצצות אטום שריסקו את הכלכלה לחלוטין. מעבר למחיר בנפש, ההריסות היו רבות והמורל ירוד.
ארצות הברית שלטה בה במשך שמונה שנים, בהן השקיעו ביפן סכומי כסף עצומים. המטרה הייתה יצירת ברית באזור אסטרטגי בעולם, שבו הסובייטים שלטו יחד עם סין. ההשקעה השתלמה, והיפנים שהיו רעבים להצלחה אחרי ההשפלה שהם חוו, צמחו בקצב מסחרר. השיא היה בשנת 1964, עם המשחקים האולימפיים שחשפו את העוצמה היפנית לעולם, ומשכו משקיעים מהמערב.
הקפדנות היפנית יצרה תו איכות והצמיחה תעשיות ענק. הם יצרו אלקטרוניקה, משחקי וידאו וכדומה, ונכנסו בצורה אגרסיבית לתעשיית הגיימינג. החל משנות ה-90 היא הפכה לכלכלה השנייה בעולם, למרות שמספר תושביה קטן בהרבה ממתחרותיה. אולם, שני מהלכים, הכוללים העלאת ריבית לצד מיסים על יבוא, הביאו ליצירת בועה ולמשבר הכלכלי, שרק היום היפנים רק מתחילים לצאת ממנו.
עליית המחירים הביאה להתרסקות של חברות קטנות ובינוניות והפכה את השוק היפני לגן עדן לחברות גדולות, שהפכו למעסיקות הכמעט בלעדיות בשוק התעסוקה. בנוסף, מדינות כמו דרום קוריאה החלו לאתגר את הבלעדיות של יפן בשוק המכוניות למשל, שהביאו לירידה ברווחיות ובגדילה הקבועה.
הסינים החלו לדחוק את רגלי היפנים בכל הקשור לייצור והותירו להם מרחבים מצומצמים, כמו תעשיית הגיימינג, שם סוני למשל היא מובילה עולמית ומצליחה לגרוף מיליארדים. התרבות היפנית מתחילה לחלחל אל המערב. כיום חנויות יפניות כמו דייסון הצליחו אפילו להגיע לשוק הישראלי, אבל עדיין חלקים עצומים מתוך התרבות הזאת נשארו מסוגרים למערב.
בעיה נוספת היא הילודה. היפנים פשוט לא מביאים לא מספיק ילדים לעולם. מצד שני יש להם מדיניות הגירה כמעט ספרטנית, הם לא מוכנים להכניס זרים למדינה גם אם הם זקוקים להם נואשות. האוכלוסייה ביפן תרד מ-126 מיליון למאה מיליון בשנת 2050.
בנוסף, הפוליטיקה היפנית מבוגרת ושמרנית. מובילים אותה דור הבייבי בום שלא מוכן להתגמש ולהיות פתוח לשינויים. גם נשים תופסות יחסית אחוז נמוך מבחינה תעסוקתית, והן לרוב פונות לטיפול בילדים ומקדישים לכך את רוב חייהן. בנוסף, יש כבוד עצום למבוגרים ביפן, ולכן השכבה שמנהלת את המדינה הם גברים מבוגרים שמעדיפים יציבות על פני שינויים.
האולימפיאדה הוכיחה שיפן עודנה מעצמה אשר מבחינה ארגונית אין הרבה ששוות אליה בעולם. הירידה מבחינת התמ"ג והנסיגה מפני סין ומדינות נוספות במזרח אינן מזעזעות את האוכלוסייה שם.
בשנים האחרונות היפנים מאמינים ששוק הרובוטיקה, ייתן מענה אמיתי לנסיגה, למשל לנתח שלהם בשוק הרכב. אכן יפן מובילה עולמית בנושא, היא היחידה שרובוטים כבר חלק אינטגרלי מהחיים בכל מקום. אולם, הכניסה האגרסיבית של האמריקאים לשוק ובראשם טסלה, יכולים להעיב על ההצלחה שלהם וכמו תמיד לנגוס בה. יפן עומדת לעבור שינויים עצומים, אבל הם הוכיחו פעם אחר פעם שהם מסוגלים לעלות מהריסות.
Comments