קשה להאמין, אבל היו ימים שמפלגת מרצ הייתה כוח פוליטי שהיו חייבים להתחשב בו. יוסי שריד היה שר חינוך והייתה מעין תקווה בשנות ה-90 שיהיה שינוי לכיוון של שלום בין שני עמים. מאז עברו שנים רבות ואפשר לומר, שאחרי לכתו שני המשרדים עברו הפחתת ערך.
הסרט "יוסי שריד" מתרכז בעלייתו, כולל יחסים ביזאריים עם אימו, שהייתה קשורה אליו בצורה מעוררת חשד. עיקר המיקוד הוא בריבים עם ש"ס כאשר היה שר חינוך, מלחמת השמאל בדתיים. יוסי שריד מצטייר כפוליטיקאי מיומן, אבל לא כזה שהשאיר מורשת משמעותית. מצד אחד אדם רחב לב שעזר לרבים, מצד שני מתמיד במלחמת תרבות ומלבה שנאה בין שתי קבוצות.
הדור הצעיר לא זוכר את יוסי שריד, אשר מאז מותו לא הונצח באופן מסיבי. הסדרה "יוסי שריד" מראה צדדים פחות מחמיאים של האיש, למשל שהיה אלטרואיסט, אבל כזה שגם התנשא מאוד על הציבור שדחה אותו למרות שגם הייתה כלפיו הערכה מסוימת. אברום בורג, שהיה מקורב אליו, אומר שצריך לזכור אותו בזכות חריפותו ולא רוחב ליבו.
כיום ההשפעה של שריד על הישראליות, כמעט ולא מורגשת. חוץ מתמונתו לצד שרי החינוך הקודמים ביד אליהו, הוא בעיקר ערך בויקיפדיה. לא ברור מדוע צריך לפרסם סרט אודותיו, שיוצר דמות מורכבת מדי ומורידה מאוד ממורשתו ההיסטורית. אפשר לפעמים להניח לנקודות מחמיאות כאשר איש הולך מאיתנו, לא תמיד חייבים לחשוף את כל האמת הלא נעימה.
לטעמי, במקרה הזה היה ניתן לתת לפרות הקדושות להמשיך לאכול עשב ולא לשחוט אותן עבור אלו שעוד מכירים את פועלו של האיש. למרות זאת, יש בסרט "יוסי שריד" קטעים מעניינים ועשירים.
הדוקו "יוסי שריד" מיועד למביני עניין, ששנות התשעים של המאה העשרים עדיין מקושרים לפינה חמה בליבם והם זוכרים את יוסי שריד ופועלו.
Comments