מלחמות הסמים בקולומביה

לאחר תקופה ארוכה של רגיעה, פורסמה אזהרת מסע חמורה לארצם של הקרטלים, שכבר ידעו הרבה עליות וירידות. זה לא סוד, שדרום אמריקה היא יבשת נפיצה מבחינה פוליטית. שוכנים בה יופי מהפנט ורוע זה לצד זה.

בשנת 1948 הייתה בקולומביה התנקשות בנשיא המדינה, מה שגרם לכאוס וחוסר סדר. מתוך הכאוס צמחו ארגוני גרילה, שהיו מנוגדים אחד לשני, הראשונים היו קומוניסטים, שטענו שהם בעד שוויון חברתי, למרות שחטפו ורצחו אזרחים. האחרים היו מהימין, שפחדו שקולומביה תהיה סניף של ברית המועצות ולכן היה משולש אוהבים, שלא הפסיק להילחם אחד בשני: השלטון החלש והמושחת, שניסה לכפות סדר וארגוני גרילה, שרצו ליצור סדר חברתי ללא בחירות.

מלחמות עולות כסף והרבה. בשנות השמונים של המאה העשרים נראה שמקורות המימון הולכים ואוזלים כתוצאה מעוני של האוכלוסייה, שסבלה מעשרים שנים של קרבות בלתי פוסקים. אף ארגון או מדינה אחרת לא ישקיעו במדינה עם חוסר יציבות פוליטי כה קיצוני. ארגוני הגרילה החלו ביערות הנידחים לכבוש כפרים ולהכריח אותם לייצר סמים עבור מימון הפעילות. הם קראו לעצמם קרטלים, ארגון עסקי, שזה שם מאוד מכובס לארגונים שעוסקים בסחר וניצול.

הם התחילו במריחואנה, אולם זה לא הספיק להם ועברו לסמים קשים. מתוך זה צמחו ברוני סמים, שהחלו כאנשים אידיאליסטים, אבל הכסף סובב להם את המוח והם הבינו שעם אידיאלים לא הולכים למכולת. הם שנאו אחד את השני והחלו להילחם על טריטוריה, כך הממשל החלש והמושחת נאלץ להילחם גם נגד ארגוני גרילה, שכעת התעשרו מהסמים וקרטלים שגייסו חיילים והיו לפעמים עוצמתיים יותר מהמשטרה המקומית.

פבלו אסקובר היה המפורסם והחזק ביניהם. הוא צמח בשורות הקרטל של מדיין והתקדם בדרגות תוך שהוא מפגין מצד אחד אכזריות בלתי נסבלת כלפי שוטרים, פוליטיקאים ומתנגדים. מצד שני חשוב לציין שבשנות השמונים של המאה העשרים הוא הצליח לבנות שירותים, כמו מגרשי כדורגל וקניונים, שהממשלה לא חלמה לספק. הוא היה גיבור עממי והיה צורך בהתערבות של ארצות הברית, שהוצפה בקוקאין כדי להרוג אותו.

לאחר מותו של אסקובר בשנות התשעים של המאה העשרים, הממשלה קיבלה אומץ והכניסה כוחות צבא לערים הגדולות. הם עצרו מאות חשודים וניקו את הרחובות. קולומביה פרחה והשיגה צמיחה של עשרות אחוזים כתוצאה מתיירות גואה והרבה כסף, שהגיע מתיירים אמריקאים עשירים. אולם המיליציות ברחו לכפרים ומשם המשיכו לנהל מלחמה כנגד הממשלה, בייחוד חטיפת אנשים וקבלת כופר.

לאחר הרוגים רבים ודם בין הצבא וארגוני המליציה, נחתמה מעין הבנה שקטה בתחילת שנות האלפיים, שהגרילה תחזור להיות קרטלי סמים ותייצר מחוץ לערים ולא תפגע במשטרה ובאזרחים המקומיים. אולם, ההסכם בוטל כאשר ארצות הברית החליטה שוב לפעול כנגד הסמים והפציצה שדות קוקאין בשווי של מיליארדים.

באמצע שנות האלפיים נחתם הסכם עם ארגוני הגרילה, שחסו תחת השם ה"צבא העממי". הם שולבו בכוחות הביטחון והניחו את נשקם. אולם, ארגוני פשע וסמים הצמיחו דור חדש, שכבר לא האמין במטרות פוליטיות, אלא בעשיית כסף. הם יצרו קשרים עם ארגונים נוספים כמו במקסיקו ויחד הטילו טרור על ערים בפרברים ובערים המרכזיות כמו בוגוטה. הם אינם נשמעים לחוקים הישנים ובאופן אגרסיבי מפיצים סמים ומי שמנסה לעצור אותם סובל מהתקפות טרור וגרילה.

כיום קולומביה מצליחה בקושי רב לעצור את ארגוני הסמים והקרטלים. איומי הגרילה עדיין קיימים, אבל הקבוצות קטנות וקיצוניות יותר ולא מתעסקות בגידול והפצת סמים. לעומת זאת, רמת הפשיעה עלתה וכעת האיום הוא בעיקר מכיוון ארגונים גדולים, שהפכו למעין צבאות מקומיים עם היררכיה ודרגות.

חלק מהארגונים כבר זולגים לארצות הברית ומקימים שם זרועות מקומיות על מנת להיפתח לשווקים נוספים. קולומביה היא יעד מסוכן מבחינת הביטחון האישי, לפחות לפי ארגוני הביון האמריקאים. קיימת שם רמת פשיעה גבוהה והתיירים מהווים מטרות קלות עבור הפושעים המקומיים והמשטרה, שלפחות חלקה בשל שוחד, משתפת איתם פעולה.

ראה גם:

הסרט הטרף