בטירה אפורה וקרה, ולאד נאלץ לבלות כשנה כאסיר. הוא בילה במרתף כשבוי, עד שמסע ארוך ולא נעים במיוחד כאסיר מושפל ונמוך דרג, הביא אותו לעיר אדרינה אשר בתורכיה. שם, בחצר הסולטאן, הוא נאלץ להישבע אמונים, מתוך פחד ואימה. הוא נשבע אמונים על הקוראן, התנ"ך והברית החדשה. אביו, על מנת להיטיב את תנאיו, שלח לחצר הסולטאן 500 כיכרות זהב וחמש מאות נערים, שיהפכו להיות לוחמים עבור הצבא העות'מאני.
כל עוד ולאד השני היה נאמן ועשה כדבריו של השליט, בניו חיו חיים נוחים יחסית. הם קיבלו חינוך מצוין ואת האוכל הטוב ביותר שניתן היה לקבל באותה תקופה. הם למדו תאוריה דתית, פילוסופיה, היסטוריה תורכית, תרבות ואפילו אסטרונומיה ומתמטיקה.
ידיעותיו בשפות השתפרו, הוא הפך להיות מלומד וידען. אולם, אישיותו החזקה הלכה והתפתחה, הוא הפך לאדם אנטי סוציאלי, בעל שנאה יוקדת לשוביו. הם הכו אותו נמרצות באמצעות שוט, כל פעם שהוא התחצף למוריו או התנגד לבצע הוראות. אחיו ראדו, שלפי עדויות היסטוריות היה נער בעל מראה מצודד וכונה "היפה". הפך להיות דמות מועדפת בחצר הסולטאן, הוא פיתח נאמנות אמיתית שאינה תלויה במנעמים אותם קיבל, בניגוד לאחיו ואביו, שמעולם לא חשו נאמנות לכתר התורכי.
בעיה נוספת שולאד ניצב מולה, הייתה חוסר נאמנות של בתי אצולה בולאכיה. הם ניצלו את חולשת אביהם, שיורשיו היו שבויים בתורכיה והעובדה שהם בגדו בכתר הנוצרי. סכסוכים ומרידות פרצו באופן תדיר, רבים ראו בעצמם את השליטים הלגיטימיים של הנסיכות. באמצעות צבא תורכי, כל אותם טוענים לכתר חוסלו במהירות ויעילות.
סכנה אמיתית ארבה לצמד הבנים, כאשר בשנת 1443 יצא מסע צלב בראש 4,000 פרשים כנגד העות'מאניים. אם ולאד השני יתמוך כחלק ממחויבותו כחבר במסדר הדרקון בלוחמים הנוצרים, הוא יעמיד את בניו בסכנה אמיתית. לאחר סבב מלחמה, שהחל בצורה חיובית, הביא לתבוסה מהירה ללוחמים האבירים, חילות שכללו אלפי חיילים ארבו להם והנחילו להם תבוסה. רבים מהם איבדו את ראשם, שהוצג בדרכים הראשיות על עמודים מחודדים, כאות לכל מי שיחשוב שוב להתנגד לשלטון התורכי.
בשנת 1447 ולאד השני, שהיה שליט הפכפך ולא נאמן, עשה משגה חמור. נאמנותו לתורכים עלתה לו ולבנו הבכור בחייהם. סירובו המתמיד להשתתף במלחמות כנגד התורכים המוסלמים, הביאה צבא בולגרי והונגרי אל מפתן ביתו. 11,000 החיילים הפתיעו אותו ולכן הוא ובנו מירצ'ה, למרות שניסו להימלט, נפלו קורבן באחד מהקרבות. מירצ'ה היה היורש החוקי בתור הבוגר, אבל הגורל זימן לולאד צפש את ההזדמנות שהוא חיכה לה רוב חייו, להפוך לשליט של ולאכיה.
ראה גם:
Comentários