האופרה הישראלית מציגה "אלקו" מאת רחמנינוב ו- "קוולריה רוסטיקנה" מאת מסקני

האופרה הישראלית מציגה –

שתי אופרות קצרות בערב אחד :

"אלקו" מאת רחמנינוב בביצוע ראשון באופרה הישראלית

"קוולריה רוסטיקנה" מאת מסקני

שני סיפורים שנלקחו משתי תרבויות שונות, אך עוסקים באותו נושא: תשוקה, בגידה וגברים שרוצחים מתוך קנאה

בבימויו של חואן אנטון רקי ובניצוחו של אלסנדרו דה מרקי

13-22 בינואר 2023 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בת"א

שני מלחינים בתחילת דרכם משני קצוות אירופה כתבו לפני 130 שנה שתי אופרות קצרות בנות מערכה אחת. שניהם זכו בפרסים עבור אופרת הביכורים שלהם: פייטרו מסקני כתב ב-1890 את "קוולריה רוסטיקנה", שהפכה מאז לאחת האופרות האהובות ביותר ברפרטואר האופראי, ואילו סרגיי רחמנינוב כתב שנתיים לאחר מכן את "אלקו" הסוחפת בכתיבה הרוסית-רומנטית שמאפיינת את סגנונו של המלחין. שתי היצירות זכו לתשואות רבות עת עלו לראשונה בארץ שבה נכתבו, ועתה הן נפגשות בפעם הראשונה בישראל בבית האופרה בתל אביב.

שתי האופרות יועלו בתאריכים 13-22 בינואר 2023 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') בת"א.

שתי האופרות הקצרות (אורכה של כל אחת כשעה) באות מעולמות מוסיקליים שונים. "קוולריה רוסטיקנה" שייכת לזרם ה"וריזמו" שסחף את עולם התרבות האיטלקי בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אז החלו מלחיני האופרה לכתוב אופרות המבוססות על מקרים אמיתיים אשר סוקרו בעיתונות. האופרה נכתבה על ידי מסקני בהשפעת סיפור אמיתי על רצח מתוך נקמה שהתרחש בסיציליה. "אלקו" לעומתה שייכת למוסיקה הרומנטית הרוסית, על ידי רחמנינוב שהיה תלמידו האהוב של גדול הרומנטיקנים הרוסיים - צ'ייקובסקי. כמו מורו ורבו שכמה מיצירותיו מבוססות על פואמות מאת פושקין, כך גם רחמנינוב בחר בפואמה של פושקין – "הצוענים" - לצורך האופרה הראשונה שלו.

למרות המקורות השונים של הסיפורים בשתי האופרות הללו, ולמרות הסגנונות המוסיקליים השונים של רחמנינוב ושל מסקני – בין שתי האופרות מחבר סיפור משותף ואוניברסלי, סיפור שיכול להתרחש בכל מקום ובכל זמן: משבר בזוגיות שסופו מוות. גיבורי שתי האופרות הללו הן נשים שרוצות לאהוב על פי צו ליבן, וגברים אלימים המתרגמים את העלבון והקנאה שלהם לרצח.

בקוולריה רוסטיקנה אלפיו חם המזג, מגלה שאשתו הצעירה לולה בגדה בו בעת שהיה במסע מחוץ לעיר. הוא לא חושב פעמיים ומזמין לדו קרב את טורידו שמסתיים במותו של האחרון. ואילו אלקו הרוסי, שהתאהב בחיי הצוענים, מגלה כי בת זוגו זמפירה בוגדת בו עם צועני צעיר. גם הוא אינו מהסס לרגע ובפרץ של קנאה הורג את זוג האוהבים.

הבמאי חואן אנטון רקי, שזו עבודתו הראשונה באופרה הישראלית, בחר למקם את הסיפור בכפר איטלקי בסביבה השמרנית של שנות ה-60, שבו מתגוררים גיבורי "קוולריה רוסטיקנה". בשולי הכפר מוקם מחנה צוענים שבו מתגוררים אלקו, זמפירה ויתר חבריהם. תושבי הכפר מבקרים בשוק הצועני, וכך שתי האופרות מתחברות זו לזו, ויוצרות מסגרת משותפת לשני הסיפורים. הסגנונות המוסיקליים השונים של שתי היצירות מבליטים עד כמה סיפורי הקנאה והרצח הללו חוצים גבולות ותרבויות.

חואן אנטון רקי, יליד אנדורה, עובד בקביעות עם בתי האופרה של ברצלונה, מדריד, בילבאו, סן פרנסיסקו, אוסלו, בוסטון, הלסינקי, בואנוס איירס, סוויליה, ונציה ועוד.

המנצח האיטלקי אלסנדרו דה מרקי, שב לאופרה הישראלית לאחר שניצח על ההפקה של הספר מסוויליה ב-2020. הוא עובד בקביעות בבתי האופרה של ברלין, טורינו, אמסטרדם, נפולי, בריסל, ליון, פראג, פירנצה, אוסלו ועוד.

זמרי הבריטון אלחין אזיזוב ויונוץ פאסקו ישירו לסירוגין את תפקיד אלקו ואת תפקיד אלפיו ב"קוולריה רוסטיקנה".

שאר הסולנים בקוולריה רוסטיקנה הם: זמרי הטנור סרגיי פוליאקוב והקטור סנדובל (טורידו) אנסטסיה בולדירובה ואירה ברטמן (סנטוצה), ענת צ'רני וטל ברגמן (לולה), שי בלוך ורונה שרירא (לוצ'יה).

שאר הסולנים באלקו הם: אלה וסילביצקי ושקד סטרול (זמפירה), ולנטין דיטיוק ורון זילברשטיין (צועני צעיר), לב אלגרדט ופניני לאון גרובנר (צועני זקן), רונה שרירא וירדן קיפרמן (צוענייה).