הסרט התיעודי המרתק "אל הלא נודע: מערת העצמות" מתאר משלחת מדענים שנסעה לדרום אפריקה ובראשה הפליאנתרופולוג לי ברגר. מטרתם הייתה מערה שעדיין לא נחקרה מספיק ונמצאו בה עצמות של יצורים עדיין לא אנושיים מלפני כ-250,000 או 300,00 שנים.
הם ניסו להוכיח כי גם לפני שהאדם נראה כמו בימינו, היה לו מוח קטן, הוא היה נמוך ורזה, זריז מאוד, דומה עדיין לקוף, אך כבר אז ערך טקסי קבורה למי שהיו חשובים לו, האמין בעולם הבא, שכן לחלק מהשלדים השאירו כלי עבודה.
המערה הזאת נחשבה לבית הקברות העתיק ביותר בעולם. היו בה המון שלדים שנראה שנקברו במקום מסויים במערה ובצורה מחושבת ומסודרת. הדבר משנה את חשיבתינו כלפי המינים שלפני האדם הקדמון אותו כבר חקרו.
הם נתנו שם לאדם הקדמון הזה - הומו נאלדי. בהתחלת הסרט שואל אחד האנתרופולוגים "זה מאתגר אותנו לשאול: מה זה בכלל אומר להיות אנושי?". בשל הריכוז העצום של העצמות במקום מסוים במערה, ניכר כי ההומו נאלדי קברו באופן פולחני את המתים והאנשים זחלו במערה תוך סיכון חייהם עד שהגיעו למקום מסויים ממש בתחתית המערה, בו היו נטיפים כאשר הרימו את הראש וזה היה מקום מרהיב.
בדרך למקום הקבורה מתגלים סימני מדורות שכנראה הם הציתו במקום משום שהיה חשוך וזה האיר את דרכם. זאת הפעם הראשונה שיש גילוי כזה, כי הם כבר הכירו את האש.
ניכר מצורת הקבורה ואתר הקבורה כי היה מאוד חשוב להם לקבור את המתים בצורה מסודרת. זה משנה את חשיבתינו כלפי מי שחיו עוד לפני האדם הקדמון אותו אנו מכירים מאוחר יותר. כאשר לי ברגר בעצמו, שכמעט הגיע לגיל 60 מחליט לזחול בעצמו ולהגיע למקום הקבורה, הוא גם מגלה כי יש חריטות על הסלעים במערה, דומים לאלה שהתגלו במקומות אחרים בעולם שיוחסו לתקופות יותר מתקדמות. הם גילו כי ילד נקבר עם אבן משולשת וחדה והם לא הבינו למה שימשה. כאשר החריטות מתגלות, אפשר להגיד כי באבנים דומות הם חרטו משהו כמו ציורים.
הגילוי המרתק משנה את כול מחשבותינו על אלה שחיו לפני מאות אלפי שנים. אמנם מוחם היה קטן, אך הם ידעו להשתמש בו לצרכיהם ולמה שהיה חשוב להם, ואחד הדברים היה האהבה שרחשו לאלה שהיו סביבם, עד כדי כך שהיו מוכנים להסתכן תוך כדי קבורתם וייתכן שהאמינו שהמוות הוא התחלה של משהו אחר, כי השאירו אצלם כלים שחשבו שיוכלו לעזור להם.
סרט מרתק, שכדאי מאוד לראות. חלק מהסדרה "אל הלא נודע" שעוסק בתחומים שונים ומרתקים בעולמנו.
Comments