הודו לא עולה בעולם המערבי בהקשר של פשע ופוליטיקה, אלא בדמות טיולים אקזוטיים וחיפוש רוחני. אבל, כמו כל מדינה, בוחשים שם כוחות תת קרקעיים ורמת הפשיעה לא מביישת שום מדינה מתפתחת אחרת. מומבאי נחשבת לעיר עשירה יחסית, אבל בשנות התשעים העולם היה אחר.
ארגוני הפשע המקומיים במומבאי, לפני קרוב לשלושים שנה, הקימו לעצמם סינדיקט פשע, שלא שם לעצמו שום מעצורים. יחסית לעולם המערבי היו שם עשרות רציחות בשבוע וכמות מטורפת של פשעים. בעיר כל כך צפופה, זה איים על אוכלוסיות שלמות, שיצאו מהבית אל קרבות יריות ופיצוצים.
המשטרה המקומית במומבאי לא הצליחה להסתדר עם המצב, עד שהמפקד המקומי החליט על שיטה שלא הייתה עוברת בשום מדינה דמוקרטית אחרת. הוא יצר יחידת עלית של שוטרים, ששמם המכובס היה "שוטרי היתקלות", שמטרתם הייתה פשוט מאוד לחסל את הבכירים של המאפיה המקומית.
אלה היו עשרות מקרים יומיים, שפשוט גרמו למלחמת גוג ומגוג בין רשויות החוק למאפיה המקומית. הדבר גבה מחיר עצום מהשוטרים שהשתתפו בכך, כולל פגיעה במשפחות שלהם, אבל נתן פתרון, לפחות זמני, לפשע המשתולל.
הסרט הדוקומנטרי "המאפייה של מומבאי: המשטרה נגד העולם התחתון" מביא חומרים מקוריים של התקופה, כולל ראיונות עם השוטרים שנותרו בחיים מהפרשייה המעניינת הזאת. החומרים יכולים להיות מעט ברוטאליים לפעמים, אבל נשאר הרבה מאוד חומר אותנטי.
מעניין לראות כיצד הודו נקטה באמצעי הכי אקוטי שיש, חיסול ראשי פשע והמחיר שזה גבה מכולם. סיפור נרטיבי מעניין, שאנחנו לא כל כך מכירים וגם המסקנה, שלא משנה כמה כוח ברוטאלי אתה תפעיל, אם תשתמש בפתרונות נוספים ותפתור את העוני מהשורש, הפשע זה משהו שתמיד יאיים עליך ויישאר לעלות לפני השטח פעם אחר פעם.
ראה גם:
הסרט הקדושים של ניוארק
הסרט שחור וכחול
Comments