מעט מאוד ספרים מתארים את השהות בצד הארי בתקופת מלחמת העולם השנייה, יותר מכך יומנים שנכתבו על ידי שורדים שהיו במעמד בכיר וירדו מנכסיהם. ד"ר אדוארד רייכר היה רופא עור ומין בכיר, שחי חיים של נוחות יחד עם משפחתו והיה מפורסם בכל אירופה. נולד ב-1900, כך שהוא היה בשנות הארבעים שלו שהגרמנים כבשו את פולין.
בשל דאגתו לאביו החולה, הוא נאלץ להישאר ולא להימלט על נפשו כמו אנשים רבים במעמדו שנטשו לאמריקה. כרופא הוא ראה את הסבל של אנשי הגטו ולא ממש יכול היה לסייע. למזלו, הוא מעולם לא האמין לגרמנים ולכן הוא מילט את עצמו ומקורביו אל הצד הארי ובכך הציל את חייו, אולם הוא שילם על כך מחיר יקר.
בתחילה ד"ר רייכר חשב, שהעובדה שהוא מטפל בחיילים ואישיות בכירה, תציל את חייו. אולם, מהר מאוד גילה, שהגרמנים הם בעלי תושייה ומעט מאוד חמלה וכבוד. בצד הארי, תחת תעודות מזויפות, הוא נהנה מחסדיהם של נוצרים רבים וטובים, כמו פולניה שהייתה שייכת בעבר למשפחת אצולה מקומית.
אולם רבים אחרים, יותר מדי למען הסר ספק, הלשינו, הכו וניסו לסחוט יהודים, לרבות ד"ר רייכר. כמות השנאה והאנטישמיות שהוא מתאר והכישורים שנאלץ להפגין על מנת להציל אותו ואת אשתו, הם מדהימים. חייו של יהודי היו שווים פחות מזה של כל חיה ורבים ניצלו את מצבם האומלל בדרכים נלוזות ביותר. מספיק לקרוא את התיאור על הפולנים ההוללים כאשר היהודים נשרפים בגטו ורשה, כדי להצטמרר.
הספר "אורו הבוהק של היום", הוא יצירה אותנטית ומרגשת, שכתובה היטב, אבל בהחלט קשה לקריאה. היא מלאה בשנאה, ניסיונות הישרדות נואשים וכעס עצור אצל הקורא כלפי האנטישמיות וחוסר ההצדקה שהכותב נחשף אליה.
אין ספק שזאת קריאה חשובה, בייחוד בבתי ספר שלומדים את הנושא. בספר נראה נקודת מבט חשובה שנכתבה מאלו שנאלצו להסתתר, אבל שילמו מחיר כבד מהסביבה, שלא נתנה להם אפילו רגע של מנוח.
コメント