ראיין מרפי קיבל 300 מיליון דולר כדי ליצור תוכן מקורי ונועז בנטפליקס, עסקה שנראית כמו פלופ היסטרי. מרפי, שהיה יוצר מקורי ופורץ דרך, איבד את זה בשנים האחרונות. סדרות כמו "הלסטון", נעות בין סדרות רגילות וסבירות לסדרות מחרידות ונוראיות, הכסף נראה הופך אצל מרפי לחוסר מוטיבציה.
ג'פרי דאהמר היה גבר הומו, שלא אוהב להסתובב עם בני אדם. כבר מגיל צעיר תיארו אותו מתבודד וקיצוני, אהב לאסוף חיות מתות מהכביש ולבתר אותן. הוא היה אדם משכיל, אבל כזה ששתה אלכוהול בכמויות מופרזות ובנוסף גדל אצל הורים מוזרים. הוא רצח 17 גברים, שרובם היו כהי עור, כאשר הוא אכל מגופם ולכן כונה גם קניבל. המשטרה התעלמה מהתראות רבות שקיבלה על האיש, ולבסוף פעלה רק כאשר גבר נמלט מדירתו וכיוון אותם לרוצח.
ראיין מרפי עובד עם הכוכבים שהוא מכיר, כמו אוון מרפי, שעושה עבודה לא רעה כדמות הראשית ומתוסבכת. היא נעה קדימה ואחורה, כמו רוב הסדרות, ומראה שהסיבה שהוא הפך להיות כה קיצוני היא בגלל משפחה לא מתפקדת. המסע בסרט "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר", בן עשרת הפרקים מתחיל במעצר ונמשך עד הירצחו בגיל 34 על ידי אסיר אחר.
כל הפרקים בסרט " "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר" הם איטיים להחריד, כוללים דיאלוגים טרחניים והרבה מאוד סצנות גרפיות, שחלקן מיותרות לחלוטין. המשחק טוב, אבל אין שום דבר מיוחד בסדרה הזאת, שמתקדמת קדימה ואחורה בצורה גמלונית ולא מאוד מעניינת. חוץ מאשר הרבה מאוד דברים מבחילים וגילויים ביוגרפיים, אפשר לאבד עניין די מהר.
ישנו דגש מיוחד בסדרה "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר" על חיי הקורבנות והנסיבות שהובילו את דאהמר להפוך להיות למפלצת מעוררת אימה. הוא מלגלג על המשטרה, שאוזלת ידה גרמה לרוצח להסתובב חופשי ולשטות בסביבה. הוא לא היה מתוחכם כמו רוצחים אחרים, אבל קורבנותיו, שהיו משולי החברה, לא עניינו במיוחד את רשויות החוק באותה תקופה.
למרפי יש עוד שנה להוציא סדרות וסרטים, כפי שזה נראה כרגע ונטפליקס צריכה לעשות חושבים.
ראה גם:
הסדרה צ''אקי משחק ילדים
הסדרה קלארק
Comments