הכול התחיל במחוז קטן בסין וסחף את העולם בסערה. הקוביד הוא אחד מהאירועים הגדולים ביותר במאה ה-21 וייזכרו לעוד דורות רבים שיבואו, יעידו על כך מיליוני המתים ברחבי העולם. פוליטיקאים ומדינות קמו ונפלו על אופן ההתמודדות עם הנגיף, להחלטה על סגר הייתה משמעות של אלפי חיים שניצלו או נכחדו עם הפנדמיה.
אחת מהמדינות שסבלו הכי הרבה באירופה הייתה אנגליה, מספר דמיוני של כ-150 אלף מתים, כמעט כמו במלחמת העולם השנייה. הסדרה מתחילה עם היבחרו של בוריס ג'ונסון לראשות הממשלה, מעין סנסציה עולמית שהבחור הפרובוקטור, העיתונאי שלא ניהל דבר מימיו הגיע לרחוב דאונינג בלונדון. הוא זלזל בנגיף ולא התכונן כראוי, אופיו הנהנתי לא התאים לרצינות וליסודיות שהתאימו להתמודדות כזו.
הסרט "זוהי אנגליה", מראה את כל הכשלים של ממשלתו. החל מהפקידים שרק תקפו את המערכת ועד לצוותים הרפואיים שלא היה להם ציוד להתמודד עם המגפה וחלקם מתו בטרם עת. אין ממש מיקוד בסדרה, היא מראה הרבה נקודות אנושיות בים של סבל ואבדון. החל מרופא שמודיע על חולה שמת למשפחתו שלא יכולה לבקרו ועד לאחות שמתמודדת עם עשרות חולים ללא תרופות. יש המון רגעים קטנים מרגשים עם דמויות שלא נזכור עד סוף הפרק, אבל הם מייצגים את הקורבנות האנונימיים של הפנדמיה.
הנרטיב היחידי שהוא עקבי בסדרה, הוא בוריס ג'ונסון, שנתפס כאחד האשמים המרכזיים במחדל. איש ימין, פופוליסטי, סטייל דונלד טראמפ, שהיה משכיל מאוד, אולם התעלם מהמערכת והכשלים בה. מגלם אותו בצורה מופתית קנת בראנה מהארי פוטר, שמצליח להידמות לו בצורה כמעט מטרידה ולחקות כל תנועת גוף או מבט פנים בצורה כמעט מושלמת.
הסרט "זוהי אנגליה" מתחיל מההחלטה המטופשת לאשר למטוס מלא בחולים בקוביד לנחות באנגליה לאחר גילוי הנגיף ועד העברת חולים מבוגרים למחלקות קורונה, "זוהי אנגליה" לא חוסכת בשום ביקורת על בוריס ג'ונסון וחבורתו. היא ממש לא אסקפיסטית, אלא פיסת מציאות מטרידה ומבאסת, שלא תיתן לכם לעזוב אותה עד לסיומה.
שטף הסדרות והסרטים על הקורונה טרם הגיע, זוהי סנונית שמבשרת על תכני איכות אודות תקופה, שרבים רוצים לא להיזכר בה.
Comments