בגלריה חנקין בחולון: תערוכה רטרוספקטיבית לזוג האומנים שושי ויעקב חייט ז"ל

" מציירים סיפור אהבה"!

אין האחד בלעדי השנייה

מאותו הרגע שנפגשו, לא נפרדו בחייהם. עד המוות

תערוכה רטרוספקטיבית לזוג האומנים שושי ויעקב חייט ז"ל

פתיחה:6.10.21

נעילה: 30.11.21

גלריה חנקין חולון

גלריה חנקין בחולון תערוך תערוכת רטרוספקטיבה לזוג האומנים שושי ויעקב חייט ז"ל שהעיר חולון היתה ביתם בשנותיהם האחרונות.

התערוכה תתקיים בתאריכים 6.10.21 ועד ה-30.11.21 2021.

על השניים נאמר אין האחד בלעדי השנייה. מאותו הרגע שנפגשו, לא נפרדו בחייהם.עד המוות ובסטודיו המיוחד בביתם, ציירו,הדריכו אומנים צעירים ופעלו לקידום האומנות בעיר.

האהבה והחיבור בין שניהם הוליד,מלבד שתי בנותיהם ריקי ומיכל וחמשת נכדים, גם קריירה רבת שנים של כל אחד מהם כאומן ייחודי בפני עצמו. את זכרונותיהם ומאוויהם, הכאב והעצב, השמחה והאופטימיות של שניהם העלו על הבד.

השניים הותירו מאחוריהם יצירות אומנות רבות ומגוונות ובהן ציורי שמן, אקריליק ואקוורלים של יעקב ורישומי פחם, ציורי שמן ואקריליק, פסלים וספרי שירה של שושי לצד רומן המבוסס על יומניה האישיים.

מקורות השראתם נבעו מסיפור חייהם המרתק.

יעקב יליד עירק, עלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן 11. שושי לבית משפחת גנץ , התמודדה שנים עם זכרונות ילדות קשים. בת להורים ניצולי שואה שנולדה ברומניה לאחר המלחמה ועלתה לארץ עם אמה כשהיתה בת שנתיים. אמה ניצולת שואה התאבדה כששושי היתה בת 12 בעקבות נטישת בעלה והיא גדלה אצל דודתה שהתאכזרה אליה. אביה שהגיע לארץ עם אשתו החדשה, התעלם מכמיהתה של בתו היחידה לקשר.

המוטיב החוזר והעיקרי בציוריה של שושי היו הליצנים. תחילה כרישומי פחם בשחור לבן, ולאט לאט בעדינות ובזהירות במקביל להחלמתה ממחלת הסרטן, נכנס הצבע גם לציוריה.

הכינוי " ציירת הליצנים" דבק בה משום שרוב הדמויות האנושיות בציוריה עוטות על פניה מסכות.

במהלך הקריירה האמנותית שלה הציגה שושי חייט 27 תערוכות יחיד ועוד 36 תערוכות קבוצתיות בישראל ובעולם.'לימדה והקימה סדנא לציור ופיסול ב"אורט" כפר-סבא, הרצתה וקיימה השתלמויות ברחבי הארץ למורים בתחום האמנות והציגה תערוכה של ציוריה במתחם גובה העיינים-שלוחה של מוזיאון הילדים בחולון.

יעקב עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1951 לאחר שנים קשות של רדיפות ופרעות ביהודי בגדד. לימים, התחנך בקיבוץ דפנה שבצפון כילד חוץ, ושם ניטעו הזרעים הראשונים והחיבור העז לנופי ארץ ישראל ואהבת המולדת. על תקופה זו העיד שהייתה היפה ביותר בחייו ובה למד להכיר ולאהוב את ישראל. סביבת מגוריו, העניקה לו את ההשראה להכניס ביצירותיו את נופי הגליל, השדות והתלמים החרושים, ואת הציפורים והדמויות שפגש בדרכו.

בין הנושאים הרבים שמופיעים בציוריו צייר פעמים רבות את ירושלים. מלבד החשיבות ההיסטורית התעניין בחיבור שלה לסיפורי התנך המרתקים בעיניו.

בכל ציוריו של יעקב ניתן לראות את הצבעוניות העזה והאסטטית שמתפרצת על הבד. בביטחון ובטבעיות הניח כתמי צבע קרים לצד צבעים חמים. חייט הרבה לשלב מגוון סגנונות וטכניקות של ציור ונמנע מלהגדיר תחום וסגנון בלעדי. בתפיסת עולמו האמנותית צריך היוצר ללכת עם התקופה, עם הזמן ועם הסביבה ובהתאם לכך להשתנות ולהתפתח כל העת. לפיכך תערוכותיו הרבות שונות האחת מקודמתה והציגו פנים ותחומי עניין מגוונים של היוצר.

ב-1981 יזם ויסד חייט את אגודת הציירים והפסלים העירונית הראשונה בעיר בת-ים. בשנים 1981 ועד 1984 כיהן כיושב הראש הראשון של האגודה. בשנים 1983 ועד 1988 חייט ניהל את מוזיאון בן-ארי בעיר בת ים.בנוסף לימד אומנות בבית החייל בתל-אביב.