באופרה הישראלית: "חליל הקסם" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט

האופרה הישראלית פותחת את עונת 2021-22:

"חליל הקסם" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט

ההפקה המדוברת והמבוצעת ביותר בעולם של הבמאי הנודע בארי קוסקי

חיבור מרתק בין המוסיקה הקסומה של מוצרט ליצירת אנימציה קולנועית מלאת הומור והשראה אשר הזמרים משתלבים בתוכה

4-15 בנובמבר 2021 | בית האופרה ע"ש שלמה להט צ'יץ' בתל אביב

האופרה הישראלית פותחת את עונתה החדשה לשנת 2021-22 עם הפקה יוצאת דופן של אחת האופרות האהובות ביותר - "חליל הקסם" מאת מוצרט. ההפקה המדוברת בבימויים של סוזנה אנדראדה ובארי קוסקי עלתה ביותר מ-35 ערים מרכזיות בעולם וזכתה לשבחים וביקורות בכל מקום שבו עלתה.

ההפקה תעלה בתאריכים 4-15 בנובמבר 2021 בבית האופרה ע"ש שלמה להט צ'יץ' בתל אביב, בניצוחו של המנצח נמרוד דוד פפר (שהשנה ינצח לראשונה גם על הפקת אופרה במטרופוליטן אופרה בניו-יורק), בליווי תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, מקהלת האופרה הישראלית וצוות סולנים ישראלי ובינלאומי שיוביל את ההפקה ובהם: אלה וסילביצקי ויעל לויטה בתפקיד פמינה, תאו הופמן ועודד רייך בתפקיד פפגנו, אלאונורה בלוצ'י בתפקיד מלכת הלילה, אלאסדיר קנט וארון בלייק בתפקיד טמינו ועוד. זוהי ההפקה הראשונה מאז תקופת הקורונה שהיא הפקה בינלאומית המועלית בשיתוף האופרה הקומית ברלין .

לצורך הפקה מיוחדת זו חבר בארי קוסקי לקבוצת 1927, המתמחה בשילוב מופעים חיים עם אנימציה תוך מטרה ליצור תיאטרון חדשני. הם הצליחו ליצור קונספט יוצא דופן שלוקח את הצופים לימי ראשית הקולנוע ועידן הסרטים האילמים. באמצעות שילוב חדשני ומפתיע בין סרט אנימציה לבין זמרים שמשתתפים ב-LIVE בסרט הם יצרו הרפתקה מוסיקלית קסומה שמותירה את הקהל מתפעל ומתרגש.

בהפקה מיוחדת זו של "חליל הקסם" הדיאלוגים הוחלפו בכתוביות על המסך שמתארים את התפתחות העלילה, ,כפי שהיה נהוג בתקופת הסרט אילם. הכתוביות האלו מוקרנות בליווי של אינטרלודים מוסיקליים מיצירותיו לפסנתר של מוצרט.

מנצח האופרה, נמרוד דוד פפר שהוא גם פסנתרן המופיע בקונצרטים וברסיטלים בכל מרכזי המוסיקה החשובים בעולם, ינגן בעצמו את האינטרלודים האלו בפסנתר ממקום מושבו כמנצח על התזמורת.

בארי קוסקי, במאי ההפקה, יליד אוסטרליה. הוא המנהל האמנותי של האופרה הקומית בברלין. הוא מביים בקביעות בכל בתי האופרה המובילים בעולם כולל האופרה המלכותית בלונדון (קובנט גרדן) ובתי האופרה במינכן, גליינבורן, אמסטרדם, ציריך, פריס, לוס אנג'לס, מדריד, ברצלונה, אסן, ברלין, פרנקפורט ואחרים. האופרות הרבות שביים כוללות את "כרמן" (ביזה), "סמלה", "אגריפינה", "שאול" (הנדל), "מלאך האש" (פרוקופייב), "הנערה מהמערב" (פוצ'יני), "מקבת" (ורדי), "הנסיך איגור" (בורודין), "האף" (שוסטקוביץ')," יבגני אונייגין" (צ'ייקובסקי), "פלאס ומליזנד" (דביסי), "קנדיד", "סיפור הפרברים" (ברנשטיין), "משה ואהרון" (שנברג), אורפיאוס בשאול (אופנבך) ועוד רבים כלל המחזמר "כנר על הגג".

נמרוד דוד פפר, מנצח ההפקה, יליד ישראל. הוא היה שותף לייסוד והוא המנהל המוסיקלי של האופרה של גואטמלה. הוא נמנה על הצוות המוסיקלי של המטרופוליטן אופרה בניו יורק. ניצח על הפקות של "ריגולטו "(ורדי), "שיקוי האהבה" (דוניצטי) ו"לה בוהם" (פוצ'יני) וכן על ה"רקויאם" של ורדי. כמו כן ניצח על קונצרטים בתזמורות רבות כולל התזמורת של המטרופוליטן אופרה בניו יורק, תזמורת המרינסקי בסט. פטרבורג, התזמורת הסימפונית של העולם החדש, התזמורת הפילהרמונית של באפלו ועוד. הוא גם פסנתרן סולן והופיע כסולן עם תזמורות רבות כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית. באופרה הישראלית ניצח על הפקות: "סימון בוקנגרה" (2019) ו"דון ג'ובני" (2018).

חליל הקסם מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט הפקה חדשה בשיתוף האופרה הקומית ברלין נמרוד דוד פפר, מנצח סוזנה אנדראדה ובארי קוסקי, במאים פול באריט, אנימציה בארי קוסקי ו-1927 (סוזנה אנדראדה ופול באריט), קונספט מעצבת תפאורה ותלבושות, אסתר ביאלאס מעצב תאורה, אייל לוי שרון

סולנים: פמינה: אלה וסילביצקי, יעל לויטה טמינו: אלאסדיר קנט, ארון בלייק פפגנו: תאו הופמן, עודד רייך מלכת הלילה: אלאונורה בלוצ'י זרסטרו: טאראס ברז'אנסקי גבירה ראשונה אלינור זון, טלי קצף גבירה שניה: טל ברגמן, ענת צ'רני גבירה שלישית: שי בלוך, הגר שרביט מונוסטטוס: אנתוני ווב פפגנה: טל גנור, שקד סטרול שומר ראשון: אשרי שגב, דורון פלורנטין שומר שני: יאיר פולישוק, פניני לאון גרובנר ילדה ראשונה: תאיר גלוק, נעמי בן שחר ילדה שנייה: סופי סחנוב, דפנה תפארת ילדה שלישית: יעל בן אסרף, מאיה בן דוד מקהלת האופרה הישראלית מנצח המקהלה: אסף בנרף