בתחילה היו אימפריות עצומות בדרום אמריקה - האינקה והמאיה. הן נמחצו תחת הכובשים מאירופה, ספרד ופורטוגל. פורטוגל כבשה את ברזיל והפכה אותה לקולוניה. היא הביאה לשדות הסוכר עבדים כהי עור מאפריקה.
לימים העבדים ניסו להשתלב במדינה החדשה, אולם תחת מגבלות וגזענות קשה. הם היו אזרחים סוג ב', שלא נהנו מתנאים שווים והזדמנויות. גם ההולנדים ראו בברזיל הזדמנות כלכלית וכבשו שטחים נרחבים. הולנד, למי שאינו יודע, הייתה אימפריה ימית לאורך שנים רבות.
בשנת 1645 התושבים הפורטוגלים בברזיל החליטו לסלק את ההולנדים מהשטחים שהם כבשו, לרוב מסיבות כספיות. מכיוון שהכוח שלהם היה קטן יחסית, הם נעזרו בסיוע.
אנריקה דיאז היה בן של עבדים משוחררים, שנולד בתחילת המאה ה-17, אשר בניגוד לאחרים מהמעמד שלו, הוא זכה להשכלה רחבה. הוא הצליח להתקדם בדרגות בזכות ידיעותיו בקריאה וכתיבה והפך לאטרקציה ומקורב לחוגים רחבים.
כאשר החלה המלחמה בין הולנד ופורטוגל, אנריקה דיאז גייס לוחמים רבים והשתתף בעצמו לקרבות. הוא הצליח לקבל מדליות ותארי אצולה והיה לכהה עור הראשון שקיבל מדליה ממלך פורטוגל. ניתן לראות זאת כאירוע היסטורי, מעבר לסילוק הכובש ההולנדי.
העבדים החלו להיות שותפים לשלטון והפכו למשרתים שלו, מה שיצר פתח לקבל זכויות נוספות. על שמו של אנריקה דיאז הוקמה יחידת דיאז, ואף דיאז ארגן מרד של עבדים למען הכתר הפורטוגלי.
לקראת סוף חייו הטיף אנריקה דיאז רבות לכינון הרעיון של אחדות בין הגזעים השונים והקמת ברזיל עצמאית. רעיונותיו של דיאז לא התקבלו בעין יפה אצל הכתר הפורטוגלי, מה שגרם להרחקתו ממוקדי כוח ומותו בעוני קיצוני בשנת 1662.
כיום אנריקה דיאז נחשב לגיבור לאומי, בעיקר בגלל השינוי שהתרחש בערוב ימיו.
ראה גם:
הסרט משחק המלכים
הסרט אבא ואבא
Comments