אי שם ב-1999 יצא סרט שיגדיר דור שלם ויצליח בקופות הרבה מעבר למשוער. אלו היו ימים של סוף המילניום, שקומדיות נעורים כבר יצאו מהאופנה. תסריט הסתובב בין המפיקים והבמאים ונחשב ככזה שאף אחד לא נוגע בו עד שהאחים ויץ הצליחו להשיג תקציב מגוחך 11 מיליון דולר.
הם אספו שחקנים אלמונים, שהרוויחו עשרות אלפי דולרים וזה היה תפקידם הראשון. התסריט היה כל כך גס שהדירוג שלו היה למבוגרים בלבד, אבל הקהל היה בני נוער. זו הסיבה שהוא נחשב לרעיל ולהימור גרוע. העיקרון של עיסוק אובססיבי בהפרשות גוף ומיניות נחשב מהפכני לאותה תקופה. הסרט הילל טמטום והתנהגות גסה והתנהגות שוביניסטית , אבל נחשב לקליל ומצחיק מאוד.
העובדה שעסק בברית של תיכוניסטים שנשבעו להשיג משגל לפני סיום התיכון, עורר הרבה ביקורת. "אמריקן פאי" ריסק כל טאבו אפשרי וכל תפיסה של פוליטיקלי קורקט וצחק על כל ההגינות האמריקאית המפורסמת והפך את התיכון למקום מלא הורמונים מתפרצים. הוא ניסח התנהגות של דור שלם והמשכיו שהיו הרבה פחות מוצלחים הצליחו לגרוף מעל למיליארד דולר.
העובדה שהגיבור של הסרט הוא יחסים עם פאי תפוחים, הפך אותו לסנסציה. הוא היה אחד מהסרטים הוויראליים הראשונים ועבר ברשתות מפה לאוזן שהם היו ממש מיושנות. הוא גרף 250 מיליון דולר והציב רף חדש לקומדיות נעורים. הוא הפך לסמל ומודל לחיקוי והגדיר מחדש כל יצירה שאי פעם יצאה בסגנון. החל מ"סופרבאד" ועד "משתגעים על מרי", כולם הלכו בדרכו והציגו בני נוער מתוסבכים מלאי הורמונים שבעיקר אוהבים לשתות ולגרבץ.
כיום רבים רואים בסרט כמודל לשינוי התרבותי שהחברה עברה, בעיקר האמריקאית. מחברה שרואה בנשים כאובייקט מיני וכניצול כמשהו לצחוק עליו, אל מודל שמוקיע התנהגויות כאלה. כמו "אסקימו לימון" אצלנו, "אמריקן פאי" הפך להיות למעין אנדרטה מצולמת לתרבות שובניסטית וסקסיסטית שכבר איבדה את מקומה וירדה מגדולתה. צפייה חוזרת היא בעיקר מראה סוציולוגית הפוכה וכן מותר לצחוק קצת, עדיין יש בה בדיחות מוצלחות.
Commentaires