לאורך ההיסטוריה המדממת של המין האנושי, חיות רבות מצאו את עצמן בקו האש, החל מסוסים ועד ליונים. אולם, וויטק היה שונה, ראשית - הוא היה דב, שנית - הוא אחד מהיחידים שזכה לדרגה רשמית מהצבא בו שירת.
סיפורנו מתחיל באיראן, כאשר נער מקומי מצא דב צעיר נטוש, שאמו נהרגה על ידי ציידים. הנער מחליט למכור אותו לחיילי הצבא הפולני שהיו בעמדה ליד, תמורת מצרכים בסיסיים. הם חיפשו קמע והדוב הנטוש היה בדיוק מה שהם חיפשו.
פליטה, שאיימי המלחמה פגעו במשפחתה, הייתה מוצבת עם היחידה, והיא אימצה את הדוב. היא האכילה אותו ונתנה לו את השם וויטק, הכוונה ל"לוחם חייכן". וויטק, שהתרגל לחברת בני האדם, גויס רשמית לצבא הפולני, ונדד עם יחידת ארטילריה לכל אורך המזרח התיכון. החל מעיראק ועד לישראל.
באופן אירוני הדוב הפך לאטרקציה עבור הלוחמים המשועממים, הוא עישן סיגריות, התאבק איתם ואפילו שתה בירה. הוא ישן איתם באוהלים כמו חייל שבע קרבות. וויטק הצליח בזכות כוחו הפיזי העצום, לסחוב כמות עצומה של פגזים, מה שהוביל למספר ניצחונות.
בשל שירותו האמיץ ותרומתו הרבה, היה וויטק לחיה היחידה שקיבלה דרגת רב טוראי ואף ניתן לו צל"ש, עיטור גבוה על אומץ בצבא הפולני. יש המספרים שהוא למד להצדיע בטקסים.
כהוקרה סמל היחידה שונה לדב סוחב פגז. ב- 1945 הוא יצא לגמלאות בסקוטלנד וקיבל תוכנית טוק שואו קבועה, שהפכה לאטרקציה תקשורתית. גן חיות בסקוטלנד החליט לאמץ אותו בשל השירות למען המולדת. מספרים שחיילים פולנים המשיכו להבריח לו וויסקי וסיגריות, והוא בתמורה הצדיע. הוא מת בסביבות גיל העשרים, שפסל שלו מעטר את גן החיות בו בילה את שארית חייו.
Comments