בברזיל כדורגל מהווה כמעט דת לאומית, הענף האהוב ביותר והמצליח. לצד הכדורגל, ישנה אהבה למוזיקה, לסמבה, לנופים ולאנשים הפשוטים.
הסרט "ברזיל אהובתי" מנסה לשלב בין כל המרכיבים הללו וליצור סרט מנצח. זהו סרט מסע, על היכולת לחלום ולהגשים את המטרה, במיוחד שהמציאות מתדפקת על הדלת ומתנגשת בעוצמה.
האב ( אסף גולדשטיין) והסב (אנטוניו פטרין) משוגעים על כדורגל, אולם הבן, בן ה-11 (רותם ברנע), פחות. הם חולמים להדביק אותו באהבה הגדולה שלהם, ומחליטים להגיע למונדיאל. לצורך כך, הם יוצאים למסע אל עבר המטרה הנכספת. זהו סרט קטן, קומדיה קלילה, שלא מנסה לעשות דברים שהיא לא טובה בהם.
הסרט "ברזיל אהובתי" מינימליסטי, עם צילום מצוין, המלטף בעדינות את כל מה שהוא מברזיל. אין כאן קטעים שנחרטו בזיכרון, אבל גם בלי קליימקסים, הוא מצליח להפוך את ההליכה לקולנוע לכדאית. החיבור לאנושי, הממשי, מרהיב, והמתח בין היכולת הכלכלית שיכולה להיות דלה, אבל לעומתה האנושיות, שיכולה להיות חזקה ומרהיבה.
"ברזיל אהובתי" הוא סרט צפוי, לא מאוד יצירתי וגם לא מנסה להמציא את הגלגל או להיות מקורי במיוחד. הוא מלא חמלה ואהבה, מצרכים שמאוד חסרים בימינו. אם אתם מתגעגעים לקולנוע אנושי, יש כאן סרט שיכול להזכיר לכם נשכחות.
ראה גם:
הסדרה משחקי הדיונון
תגובות