מלבד סיפורה של אנה פרנק היו עוד יצירות של יהודים, שכתבו יומנים על המתרחש סביבם. אתי הילסום, שהייתה אז אישה צעירה יחסית, בשנות השלושים לחייה, כתבה יומן בין השנים 1941 - 1943 בהולנד.
אתי הילסום הייתה אישה משכילה, מתבוללת ואפילו מקושרת. אולם, היא העדיפה לסייע ליהודים מאשר להיכנס למסתור, ועל כך היא שילמה בחייה. אתי הילסום הייתה מנותקת לחלוטין מהדת היהודית, היה לה תואר שני והיא נולדה במידלבורג בשנת 1914.
קשה לבקר את היומן של אתי הילסום באמצעים ספרותיים רגילים או לשפוט את הרמה הספרותית שלו. הוא לא נכתב למטרה זו, ספק אם הכותבת דמיינה יום אחד שהוא ייצא בהוצאה לאור. יש בו אופטימיות לצד תיאורים רגשיים קשים מאוד, אמונה בטוב לצד מועקה נפשית, לראות שהכל מתפורר.
אתי הילסום הצליחה לזקק במילים פשוטות מחשבות מורכבות. הייתה לה שפה ציורית ומאוד פיוטית יחסית לאדם בגילה. היא המשיכה לכתוב אפילו במחנה ההשמדה, מה שהפך את התיאורים התיעודיים שלה למאוד ייחודיים. היא מתארת את האירועים בצורה הדרגתית, החל מהפלישה של הגרמנים להולנד ועד לבסוף לסוף הנורא ולגסיסת יהודי הולנד.
למרות שאתי הילסום לא הייתה אישה דתית, נכרה בה איזושהי משיכה למיסטיות ולטבע. לצד היכולת לראות את הטוב בכל דבר, התגלתה אישה מאוד מיוחדת, שלא נתנה למצב הנוראי סביבה להמשיך ולהאמין באדם, שיבוא יום ובני אדם יתייחסו אחרת האחד לשני.
ראה גם:
ביקורת סרט: אנה פרנק
ביקורת סרט: איפה אנה פרנק
ביקורת סרט: החברה של אנה פרנק
Kommentare