אפל משקיעה הון עתק בסדרות שלה, יותר מ-6 מיליארד דולר בשנה. ההפקות הללו נחשבות לאיכותיות במיוחד, שזוכות בשלל פרסים. גם יוצרי על ושחקנים מפורסמים נמשכים לזירה התסריטאית הזו ולמרות שמספר המנויים הוא לא עצום, עדיין ההוצאות הם אפילו לא פסיק בשביל חברת ענק כמו אפל.
מייקל דאגלס הוא השם הכי גדול שאפל הצליחו לשים עליו יד, הוא אחד מהשחקנים הגדולים במאה ה-20. בנג'ימין פרנקלין הוא מהאבות המייסדים של ארצות הברית, אדם שנגע בכל תפקיד אפשרי וסייע לבנות את אמריקה ולהפוך אותה לכוח עולה. הוא היה גם שגריר ופוליטיקאי ובמידה רבה אחראי שהצרפתים תמכו בארצות הברית. ההפקה היא מאוד מוקפדת, יש כאן פוטנציאל תסריטאי עצום ודמות מלאת כריזמה שמתכנסת אל שחקן שלא חסרה לא כזו.
לצערי התוצאה לא באמת מצליחה להתרומם, היא מאוד לימודית, דידקטית ואקדמית וחסר בה כיף ורוממות רוח. כמו שיעור עם מורה משעמם שנותן יותר מידי תיאורים ארכאיים ולא עסיסיים ומצליח להוציא את כל הכיף מאסקפיזם טהור. הבמאי שעומד מאחורי הפרויקט הוא טום ואן פאטן אחד מהבמאים היותר מוכשר ויצירתיים שעומד מאחורי יצירות מופת כמו הסופרנוס, הסמויה ועוד.
יש לאחרונה חזרה למקורות הישנים בארצות הברית, שיא בדמות מחזה בברודווי "המילטון". במקום לתת טוויסט ייחודי ולהנגיש לקהל צעיר את ההיסטוריה האמיתית, שעומדת מאחורי המעצמה שהם חיים בה היום, "פרנקלין" לוקחת את הקרדיט ומבזבזת אותו על דיאלוגים חסרי מעוף.
גם מארק דורט, שחקן על צרפתי, לא מצליח להעניק לסדרה שובבות וארומה של כיף, לכן היא לא תצליח למשוך קהלים חדשים שיכירו את המורשת המפוארת של בנג'מין פרנקלין.
קהל היעד של הסדרה הוא מועט, אולי חוקרים אקדמאים וחובבי היסטוריה כבדים של התקופה. גם הבאזז סביבה הולך ודועך ולכן טד לאסו תישאר הסדרה השובבה שמהווה את הדגל של אפל טי וי. עד שלא תבוא סדרה חדשה שתציג לצד המורכבות גם בדיחות טובות וקלילות תסריטאית, הרבה כסף יישפך ללא תמור
Comentarios